שלמי עד בע"מ נ' ערים חברה לפיתוח עירוני בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת התקשרה עם הנתבעת 1 בהסכם בו התחייבה לבצע בעבורה עבודות בפרויקט מסויים. לשם הבטחת התחייבויותיה שבהסכם הפקידה התובעת ערבויות בנקאיות בידי הנתבעת 1.

במקביל, התקשרה התובעת עם הנתבעים 2 ו-3 כדי שהנתבעת 2 תבצע בפועל את אותן עבודות והנתבע 3 ערב לכך.

היקף העבודות עמד על סך של כ-12 מליון ₪.

אין מחלוקת כי על פי ההסכם בין התובעת לנתבעת 2 (להלן: "ההסכם") כל תשלום המתקבל מן הנתבעת 1 בעבור ביצוע העבודות נשוא ההסכם יתחלק בין התובעת לבין הנתבעת 2 כך שהתובעת תקבל 12% והנתבעת 2 תקבל 88%.

התביעה דנן, בעיקרה, הינה בגין חלק מן החשבון הסופי של התקשרות אשר הנתבעת 1 לא שילמה לתובעת וכן, לאחר חילוט ערבויות של התובעת על ידי הנתבעת 1, הוסף סעד לפיצוי בגין החילוט. התובעת עוד תובעת שני סכומים נוספים, עליהם יורחב להלן.

ברקע המחלוקות הכספיות על התשלומים של החשבון הסופי וחילוט הערבויות, עומדת טענה של הנתבעת 1 כי העבודה לא בוצעה באיכות הראויה. לטענתה היא נאלצה לבצע תיקונים ובנוסף היא זכאית לפיצוי בגין זאת (סעיף 11 לכתב ההגנה של הנתבעת 1). בשל כך, טוענת הנתבעת 1, הופחתו סכומים מן החשבון הסופי וגם חולטו הערבויות.

גם התובעת וגם הנתבעים 2 ו-3 מכחישים טענה זו של הנתבעת 1 וטוענים כי העבודה שבוצעה על ידי הנתבעת 2 היתה לשביעת רצון הנתבעת 1. הם מוסיפים וטוענים כי ככל שהיו ליקויים באתר, אלה נובעים מעבודתם של קבלנים אחרים באתר ולא מעבודת הנתבעת 2 (סעיף 24 לכתב התביעה המתוקן סעיף 5 לכתב ההגנה המתוקן של הנתבעים 2 ו-3). בשל כך, הם טוענים כי לא היה מקום, לא להפחית מן החשבון הסופי ולא לחלט את הערבויות.

יחד עם זאת, התובעת טוענת כי, ככל שיתברר כי ההפחתות מן החשבון הסופי וחילוט הערבויות נבעו, אכן, מרשלנותה של הנתבעת 2, הרי שהנתבעים 2 ו-3 חייבים לפצותה, הן בעבור ההפחתות מן החשבון הסופי והן בעבור חילוט הערבויות.

התביעה הוגשה על ידי כונס הנכסים והמפרק של התובעת כיוון שעוד ביום 17.1.02 ניתן כנגד התובעת צו פירוק.

לתיק לא הוגשו תצהירים עקב הצהרתה של התובעת כי אין אדם אשר יכול לחתום על תצהיר בשם התובעת (הודעה מיום 4.7.06 וכן דברי ב''כ התובעת בפרוטוקול מיום 5.7.06).

הצדדים הסכימו כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט כדי לבדוק את ההתחשבנות בין הצדדים ולאחר מכן הסכימו כי פסק הדין ינתן על פי החומר שבתיק (החלטה מיום 7.12.10).

תחשיבי התביעה

לטענת התובעת, בחשבון הסופי היה עליה לקבל סך של 810,736 ₪ הכוללים מע''מ (סעיף 8 לכתב התביעה המקורי), אלא שהנתבעת 1 שילמה לה סך של 492,727 ₪ בלבד (כולל מע''מ) לאחר שהפחיתה 318,009 ₪ (הכוללים מע''מ) (סעיף 15 לכתב התביעה המקורי).

לגירסת התובעת היא זכאית לתשלום אותה הפחתה מן החשבון הסופי וכן קיימים סכומים נוספים להם היא זכאית. כך היא תובעת בכתב התביעה המקורי, אשר הוגש בטרם חולטו הערבויות:

מן הנתבעת 1 היא תבעה שני סכומים:

ראשית, את אותה הפחתה בסך 318,009 ₪ שהופחתו מן החשבון הסופי. התובעת הסכימה כי יש לנכות ממנה סך של 186,624 ₪ בתוספת מע''מ, על פי דו''ח הפחתות של חברת עמ-גר. קרי, התובעת תובעת מן הנתבעת 1 את ההפרש לאחר ההפחתה המוסכמת עליה. הפרש זה עומד על סך 99,659 ₪. (סעיפים 13 ו-15 לכתב התביעה המקורי).

שנית, ללא קשר לאמור לעיל, מוסיפה התובעת ותובעת את הנתבעת 1 בסך של 113,160 ₪ שהם 145,583 ₪ ליום 22.12.98. סכום זה הוא בעבור עבודות נוספות שביצעה התובעת לטענתה (סעיפים 10 ו-15 לכתב התביעה המקורי).

סה"כ תבעה התובעת את הנתבעת 1 בכתב התביעה המקורי בסך של 245,242 ₪ הכוללים מע''מ, ליום 22.12.98 בתוספת הפרשי הצמדה. כך, הוגשה תביעה כנגד הנתבעת 1 על סך של 316,948 ₪.

מן הנתבעים 2 ו-3 היא תובעת את הניכויים שהנתבעת 1 ניכתה מן החשבון הסופי. לטענת הנתבעת 1, ניכויים אלה היו בגין עבודה לקויה ותיקונים אשר הנתבעת 1 נאלצה לבצע ולפיכך, טוענת התובעת, נופלים אלה לפיתחם של הנתבעים 2 ו-3 האחראים על איכות העבודה, על פי ההסכם בין הצדדים (סעיף 3 להסכם).